The phrase The crypto law alphabet soup of the UAE can be translated into Hebrew as: מרק האותיות של חוקי הקריפטו של איחוד האמירויות הערביות

המבוך הרגולטורי של שוק הקריפטו באיחוד האמירויות הערביות

איחוד האמירויות הערביות מצטיין כאחד המרכזים הגלובליים המשמעותיים ביותר לשוק הקריפטוגרפי, ואחד הדברים המשמעותיים שיזמים בקריפטו חייבים להתמודד איתם הוא השפע של קיצורי האותיות המלווים את הסביבה המשפטית במדינה. אם תסתכלו על הרשויות במדינה, הכל מסתכם בקיצורים כמו SCA, VARA, DMCC, ADGM ו-DFSA. מה עומד מאחורי הקיצורים האלו, וכיצד מתמודדים עם המבוך המורכב הזה?

מה עומד מאחורי הקיצורים?

כדי להבהיר את התמונה, ניתן לחלק את הקיצורים לשלוש קטגוריות עיקריות: רגולטורים, אזורי סחר חופשי ויוזמות ממשלתיות.

רגולטורים

איחוד האמירויות כולל מספר רחב של רשויות רגולטוריות שתחילה עשויות להיראות מבלבלות, אך בפועל הן מציעות תכונות חיוביות רבות. נתחיל מהרשות הפדרלית המרכזית, ה-SCA – רשות ניירות ערך וסחורות שנוסדה בשנת 2000. הרשות הזו מפקחת על השווקים הפיננסיים ברחבי האמירויות, ומטפלת גם בנכסים וירטואליים ומטבעות קריפטו, אך לא באזורי הסחר החופשי ובאמירות של דובאי.

עוד נושא בולט במערכת הקריפטו הוא המטבעות היציבים, אשר נמצאים תחת תחום האחריות של הבנק המרכזי של איחוד האמירויות (CBUAE) במיוחד עבור מטבעות המגובה במטבע המקומי, דירהם. ה-CBUAE מפקח על שירותי תשלום ומנגנוני תשלום במדינה במגוון מוצרי פינטק.

בהמשך, הוקמה בשנת 2022 רשות ייעודית ראשונה בעולם לנכסים וירטואליים, VARA, המפקחת על פעילות הנכסים הוירטואליים בדובאי, כולל כל אזורי הסחר החופשי, פרט לאזור הפיננסי הבינלאומי של דובאי (DIFC).

שני רגולטורים נוספים, ה-DFSA וה-FSRA, יידונו בהמשך.

אזורי סחר חופשי באיחוד האמירויות

מקור נוסף לקיצורים במדינה הוא אזורי הסחר החופשי שלה. לאיחוד האמירויות יש סביבה עסקית ייחודית עם יותר מ-45 אזורי סחר חופשי המתמקדים בתעשיות מגוונות. אזורים אלה מקבצים חברות ותעשיות דומות כדי לקדם שיתופי פעולה וצמיחה.

אזור הסחר החופשי הראשון באיחוד האמירויות היה JAFZA – אזור ג'אבל עלי, שנוסד בשנת 1985, ומטרתו העיקרית הייתה למשוך השקעות זרות וליצור סביבה עסקית ידידותית. הצלחתו הגדולה הובילה להקמת אזורי סחר חופשי נוספים ברחבי העולם שהעתיקו את מודל הסביבה העסקית ההוא.

בשנת 2002, הוקם DMCC – מרכז המסחר הרב-סחורה של דובאי, במטרה למצב את דובאי כמרכז גלובלי למסחר בסחורות. מאז, הפך ה-DMCC להיות גורם כלכלי חשוב המהווה כ-15% מכל ההשקעות הזרות הישירות בדובאי. ה-DMCC גם הוביל חידושים עם יוזמות כגון מרכז הקריפטו של ה-DMCC, שמסייע לחברות קריפטו ומפתח את הסביבה העסקית, מבין היוזמות האחרונות שלו – מרכז הגיימינג של ה-DMCC ומרכז הבינה המלאכותית.

בהקשר של אזורי סחר חופשי פופולריים, ה-DIFC – המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי, הושק בשנת 2004 כאזור הסחר הפיננסי החופשי הראשון של האמירויות. בעדכון האחרון של הרגולציה בתחום הנכסים הדיגיטליים, ה-DIFC הציג את משטר הנכסים הדיגיטליים שלו לאחר שאימץ גישה זהירה בתחילה לגבי התחום.

בדומה ל-DIFC, בשנת 2013, הקים אבו דאבי את ADGM – שוק הגלובלי של אבו דאבי, אשר הפך להיות אחד מאזורי הסחר הפיננסי הגדולים בעולם. ל-ADGM מערכת משפטית ורגולטורית ייחודית, מנוהלת על ידי FSRA – רשות לפיקוח רגולציה פיננסית.

עוד אזור אהוד בתעשיית הקריפטו בדובאי הוא IFZA – רשות אזור הסחר הבינלאומי, אשר נפתחה בפוג'יירה בשנת 2018 ועברה לדובאי בשנת 2020. ה-IFZA ביססה את שמה בסביבת המערכת המשולבת והמותאמת שלה.

יוזמות ממשלתיות

הגישה הסתכלנית קדימה של איחוד האמירויות מתבטאת ביוזמות ממשלתיות המקדמות חדשנות ומושכות כישרונות אל תוך הסביבת הקריפטו. אחת היוזמות הבולטות היא Hub71, מערכת אקולוגית טכנולוגית הממוקמת באבו-דאבי. Hub71 תומכת בסטארטאפים וביזמים המתמקדים בטכנולוגיית בלוקצ'יין, בינה מלאכותית ופינטק, ומספקת גישה למימון, מנטורינג ומשרדים.

יוזמה נוספת מבחירה היא DFA – המאיצים לעתיד דובאי, המאגדת בין גופים ממשלתיים ומובילי מגזר הפרטי למציאת פתרונות לאתגרים עתידיים. דובאי קידמה שיתופי פעולה בטכנולוגיות בלוקצ'יין ו-Web3 דרך ה-DFA, ותומכת בפרויקטים המטפלים בבעיות עולמיות ומחוזיות.

המבוך של קיצורים ודגש על פרטים עשוי להראות מבלבל, אך חשוב להכיר בכך שהמערכת המורכבת הזו קיימת כדי לענות על הצרכים המגוונים של העסקים בתוך הסביבה של Web3 וקריפטו. כל רגולטור וכל אזור חופשי ממלא תפקיד מרכזי, כדי שכל יזם Web3 או עסק אחר יוכל למצוא את מקומו באיחוד האמירויות.

השקפת תכנון האסטרטגי מבטיחה את המחויבות של האמירויות להפוך למרכז הקריפטו המוביל בעולם.