האיש שאיבד 800 מיליון דולר בביטקוין במטמנה רוצה לקנות את אתר הפסולת.
איש הטכנולוגיה שמנסה להחזיר לעצמו את ההשקעה האבודה – כיצד הוא מתמודד עם אתגרים משפטיים וסביבתיים בדרך לשחזור הבלוקצ'יין שלו מהזבל?
במרכז אחד מגורמי החדשות המובילים, עומדת סיפורו של ג'יימס האולס, אדם שנאבק במשך שנים רבות על מנת לנסות ולהשיג גישה למידע שגנטהו ממש מתוך ערימות זבל. מתחת למסך של פסולת, מתקיים במזבלת דוקסווי שבניופורט, ולשאריתוטים של מסמכים וישויות, מוסתר דיסק קשיח שאותו האולס טוען שמחזיק בידיו את המפתחות כמעט ל-800 מיליון דולר בביטקוין. כל זה קרה כאשר האולס, בשנת 2013, זרק בטעות את הדיסק הקשיח, שלא ידע שהוא מכיל את הכסף העבוד.
מאבק ממושך
ג'יימס האולס נודע לא רק על היבט הכלכלי של המצב, אלא גם בזכות המסע המשפטי הממושך שלו מול הרשויות המקומיות. במשך השנים, הוא ניהל מספר ניסיונות לשוב ולחפש את הדיסק הקשיח. אחד מהמהלכים הראשונים שלו היה להציע לראשי עיריית בניופורט סכום של מעל ל-70 מיליון דולר כדי לקבל רשות לקדוח במזבלה, אך המחיר לא שינה את עמדת העירייה.
הצע המפתיע
לאחר שהשופט בדיון בבית המשפט העליון של בריטניה דחה את בקשתו של האולס, הוא האיץ את המהלכים והציג רעיון חדש להיחלץ מהמצב – הוא שוקל לרכוש את המזבלה כולה. האולס הגדיר את כוונותיו בפוסט ברשת החברתית X, והצהיר כי האספקה למימון מנוגנת כבר, אך לא פירט את מקור המימון. זהו ישותו הצעיר בחייו – רכישת מזבלה בעיר שרואה בהן שקי פנאי וכלכלה.
משמעות הכסף
כמו רבות מהעליות והירידות של המטבעות הדיגיטליים בשנים האחרונות, ערך הביטקוין שמחזיק האולס בדיסק הקשיח השתנה באופן דרסטי. מאז שנת 2013, כאשר מחירו היה סביב 9 מיליון דולר, הוא קפץ למעגל של כמעט 800 מיליון דולר. ככל שיותר אנשים נחשפים לרעיונות של מטבעות דיגיטליים, כך לכן הופעת המצב הזה עושה אותו נכון ומושך יותר ויותר תשומת לב.
האתגרים המשפטיים
רבים מהמאבקים של האולס נובעים מהקושי בהשגת אישור מהעירייה לחקור את המזבלה. בהחלטה שניתנה בינואר, השופט אנדרו קיזר הסביר כי אין אפשרות לקדוח במזבלה כעת, והבהיר שהמצב לא ישתנה על פי כל הסכם. הוא ציין כי הדיסק הקשיח מכיל "תיעוד" של המפתח הפרטי שדרוש להפקת הביטקוין. המפתח הזה, נדרש כדי להוכיח כי הוא המשלח של ההעברה. האולס לא יכול לגשת לביטקוין ללא המידע הזה.
החזקה והסיכונים
הביטקוין הבסיסי טומן בחובו כוח אמיתי מעבר לערכו הפיזי. הוא יכול להיחשב כמעין נכס שאיחוד בשל המפתח הפרטי הקיים בדיסק הקשיח. במקרה זה, השופט קיזר הבהיר כי ניתן לשקול את התיעוד כהוכחה מהותית, הדומה למציאות בה הדברים ייראו אם ההוכחה הייתה נכתבת על פיסת נייר שנזרקה לאותו המקום. החוקים מסביב למקבילויות, העניין בביטקוין והידע הנדרשים כדי לפעול בו מלמדים אותנו כיצד לדעת התופעות המודרניות רוחב השפעתם על החברה היום.
העתיד של המזבלה
נראה שהמזבלה תיסגר דובר על ידי מועצת בניופורט בשנת 2025 או 2026, אך העירייה טרם ענתה על הפניות לקבלת תגובות בנושא. באותה עת טענה המועצה כי אין בידיה הכוח לאשר חיפושים במזבלה. דוברת מטעם המועצה ציינה בעבר כי חפירה במזבלה לא הייתה אפשרית לפי ההיתרים שקיבלה, ועשויה גם לגרום לפגיעות גדולות בסביבה.
עולם הביטקוין וכיצד זה משתלב
כל החלטה בקשר לנושא זה ידרוש תכנון מתחת לרדאר, שכן הפיקוח על מזבלות ורגולציה בנוגע לביטקוין מציבים בפני המון אתגרים חדשים, חברתיים וכלכליים. האולס לא מתכוון לוותר וממשיך לדחוף לעבר מטרה זו, בין אם באמצעות משפטים ובין אם בעסקות לקניית המזבלה. זוהי עיסקת חלום לכל מי שמתעניין בביטקוין, כאשר הכעסים שעלו בעניין הזה משקפים את הכאב של אנשים רבים שהפסידו במעמדים דומים. השפעת המאורע הזה תמשיך להכות גלים בכל התחומים, אקדמיים,פיננסיים וסביבתיים.
כל עיתון שישמע את סיפורו של האולס מציע זוויות שונות, אך בנושא כזה, בעלי דעות שונות הן גם הוא בעל חשיבות גדולה למדי. כל העולם מחכה לראות כיצד יתפתח העניינים ואם האולס יחזיר את הביטקוין האבוד שלו או לא.
