המוקד – אילון מאסק
במרכז המהלכים הממשלתיים עומד אילון מאסק, האיש העשיר בעולם. במהלך השבוע האחרון, סוכנויות פדרליות תחת סמכות הנשיא ביטלו תביעות משפטיות נגד חברת הרקטות שלו והבורסה הגדולה ביותר למטבעות דיגיטליים בארצות הברית. הבית הלבן גם הוציא "יוזמה להפחתת רגולציה" שמטרתה להקל על רגולציות עסקי הטכנולוגיה, תוך מתן סמכויות למאסק ולעמותת Doge שבראשותו.
מאסק, שהיא מנכ"ל כמה חברות טכנולוגיה, השקיע קרוב ל-300 מיליון דולר בקמפיין הבחירות של טראמפ והשבוע מונה לעמוד בראש משרד היעילות הממשלתית, שתפקידו לצמצם הוצאות רגולטוריות פדרליות.
תמיכה רחבה מהתעשייה
ביום שישי, חברת קוינבייס הודיעה כי רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מתכננת לבטל את התביעה שלה נגד בורסה זו. אותו יום, משרד המשפטים הודיע גם הוא על סגירת תיק ההפליה נגד חברת ספייסX של מאסק. טראמפ מצמצם גם את ההגנות הרגולטוריות על בינה מלאכותית, מהלך שהבכירים בעמק הסיליקון הולכים ומתלוננים עליו זמן רב. הגוף שאמור לבדוק את בטיחות המודלים המתקדמים בתחום מתכונן לפיטורים, כלומר לתהליך צמצום בהעסקה.
החברות במוקד
בין הנוכחים בעידן הזה, תמצאו את טים קוק מאפל, ג'ף בזוס מאמזון, סונדאר פיצ'אי מגוגל, מארק צוקרברג מ-Meta, סם אלטמן מ-OpenAI ושו זי צ'או מטיקטוק. כל אחת מהחברות הללו תרמה מיליון דולר לוועדה המיוחדת של טראמפ והשתתפה בפגישות סגורות עם הנשיא.
בעבר, חלק מהחברות טכנולוגיה נותרו עם תחושת ניכור כלפי טראמפ, שכן הן הביעו התנגדות ליוזמותיו, כגון האיסור על הגירות מהמדינות המוסלמיות והעמדה שלו בנוגע להפלות. אולם, כשמדובר בתקופה הנוכחית, כללי המשחק השתנו.
ניצחון עבור קוינבייס
חודש לפני שבוטלה התביעה של ה-SEC נגד קוינבייס, החברה תרמה מיליון דולר לקרן ההשקה של טראמפ, מהלך בו נקטו חברות טכנולוגיה אחרות כדי לגלות חיבה כלפי הנשיא. תעשיית המטבעות הדיגיטליים בישראל בעד תמיכה נרחבת במועמדים רפובליקנים, ואירועי בחירת טראמפ הביאו לעלייה במחירי המטבעות.
צו נשיאותי להעברת סמכויות למאסק
טראמפ חתם על צו נשיאותי מקיף שמטרתו לשלש את פעולתה של הממשלה על מנת להפחית רגולציה. הצו, המכונה "יוזמת פחת רגולציה", משקף ישירות את מטרות מאסק ודוגה להקטין את ההוצאות ואת הרגולציות הפדרליות, ויכול להועיל מאוד לתעשיית הטכנולוגיה.
בצו נאמר כי "הממשל יתחיל לפרק את האדמיניסטרציה הכבדה והכוחנית", עם דגש על חידוד ההפרדות של הסמכויות בין הממשל הפדרלי למשימותיו.
סיכונים עליו
חברות הגדולות שבעמק הסיליקון מתלוננות מזה זמן רב על הרגולציות המוטלות עליהן, שמיועדות להילחם בהתנהגות מונופוליסטית ולעמוד בסטנדרטים של עבודה ובטיחות הצרכנים. גוגל, אפל ומטה גם נתבעו על ידי משרד המשפטים בתיקים אנטי-תחרותיים ואפליית עובדים.
ישנם עורכי דין שמעוררים שאלות בנוגע לחוקיות ולתבניות השונות של הצו הנשיאותי החדש. לדברי דניאל וולטרס, פרופסור לניהול באוניברסיטת טקסס A&M, ישנם צעדים שהממשלה אינה יכולה לקבל באופן מידי. לעניין, חוק ההליך המנהלי מחייב את הסוכנויות לבטל רגולציות קיימות באותה הדרך שבה נבנות רגולציות חדשות.
הרגולציות על הבינה המלאכותית
נציגי הממשל רמזו שוב ושוב על כך שהממשלות הקודמות פשוט רגישו יתר על המידה את תעשיית הטכנולוגיה ויצרו חסמים לחדשנות, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. כולל לכך, סגן הנשיא JD Vance התבטא באירוע של פסגה عالمית בתחום הבינה המלאכותית ואמר כי "אנו מאמינים שהרגולציה המוגזמת של תחום זה עלולה להרגיש תעשייה משנה חיים".
טראמפ כבר עשה לא מעט צעדים כדי להמעיט את הבטחות הרגולציה לטובת החדשנות והתקדמות תחום הבינה המלאכותית בארצות הברית.
איומים מצד ה-FTC
על אף שהמהלכים שנעשו עד כה מהווים ברובם דרכים ידידותיות לתעשיית הטכנולוגיה, הממשל משתמש גם ברגולציות כדי להפעיל לחצים כלפי התעשייה, במקרה שחברות בעמק הסיליקון יפסיקו לחבק את הנשיא. יו"ר הוועדה הפדרלית לסחר, אנדרו פרגוסון, פנה בפומבי למאסק והבטיח לבדוק את סוגיית "צנזורה על ידי טכנולוגיה" והאם מדובר בהתנהגות "אנטי-אמריקנית".
טראמפ עצמו היה נושא לצנזורות בפרווּבִּי כבר כמה פעמים בעבר לאחר התקפה על הקפיטול בינואר 2021.
