יצירת האמנות המיוחדת
הבננה, שנקראה "קומיקאי" (Comedian), היא כינוי שניתן לה על ידי קטלאן. היא הוצגה לראשונה בתערוכת ארט באזל במיאמי ב-2019 ונתפסה כשואפת מזמנית לאורת דו-שיח בין האמנות לחיים היומיומיים. כאשר סאן פתח את הבננה ואמר "זה הרבה יותר טוב מבננות אחרות", הוא לא רק טען על איכויותיה הקולינריות אלא גם על ההשפעה התרבותית שהיא נושאת.
תגובה מרתקת מהאמן ומוכר הפירות
לאחר שהבננה אוחזת בסטטוס של חתיכת אמנות היסטורית, שאלו את מוכר הפירות, שהקדיש זמן רב למכירת הטובה שדרשה מגע עם אחד הנכסים יקרי הערך בתערוכה. שאה אלם, המוכר, התקשח בפני החדשות לאחר ששמע על הסכום שהוזמן עבור הבננה שלו, ואמר כי "לא יכולתי להאמין כשאמרו לי את זה".
המאבק עם ההזמנה הגדולה
אך ההצהרה המפתיעה ביותר של סאן באה מיד לאחר מכן. הוא הבטיח לרכוש 100,000 בננות נוספות מהמוכר, כלומר סך של 25,000 דולר עבור פירות נוספים. במהלך מספר פוסטים מתחם ה-X, הוא דיבר על משפחת הפירות המיוחדת הזו והציע כי הבננות יחולקו בחינם לכל מי שיבוא עם תעודת זהות.
תגובות הציבור
התגובה לקניית הבננה ולאירועים שבאו בעקבותיה קיבלה תשומת לב רבה במדיה. סאן הדגיש כי הוא רוצה להביא את החוויה הזו לא daha הרבה אנשים. “זה לא רק אירוע ייחודי, אלא גם חגיגה של הקשר היפה בין חיים יומיומיים לאמנות", אמר סאן. בתקיפה הראויה לציון, הוא ציין כי הוא מקווה שהמחווה הזו תעזור לשתף את המשמעות של סיפור האמנות הייחודי הזה עם רבים.
אתגרים מול ההזמנה
עם זאת, המוכר שאה אלם לא היה נלהב כמו שסאן קיווה. בשיחה עם "ניו יורק טיימס", הוא פרס את האתגרים המעשיים של ניהול ההזמנה הזאת. לדבריו, לקנות כמות כזו של בננות מהשוק הסיטונאי בברונקס ידרוש ממנו אלפי דולרים, לא לדבר על פרטי הלוגיסטיקה הכרוכים במעבר קופסאות של 100 בננות.
עבודה ומזון
על פי אלם, “אין רווח במכירת בננות.” הוא הסביר כי בסופו של יום, הוא מרוויח רק 6,000 דולר מהרווח הנקי ואם הוא עובד 12 שעות ביום בשכר של 12 דולר לשעה, הרווח לא ממש יהיה שווה את האנרגיה. לעומת זאת, הבעלים של עמדת הפירות, מוחמד א. איסלאם, שיבח את הדרך שבה הוא וחבריו עובדים מחלקים את הרווחים ביניהם, ובכך מוסיף נפח כלכלי קטן להצלחותיהם.
סיכום
אם נתבונן בתופעה שמתרחשת סביב הבננה הזו, נוכל לראות שמדובר באירוע שמעמדו באמנות מתערב עם כלכלה, תרבות וטכנולוגיה. אנו witnesses לתופעה חדשה שמגרדת את גבולות ההבנה של אמנות, ובפרט באופני ההשקעה שניתן לבצע בה. כל פרט של האירועים שסביב קניית הבננה מצביע על כך שהגבולות בין חיים יומיומיים לאמנות כבר לא חד משמעיים כמו שהיו בהיסטוריה.
