הרשויות החוקרות ברוסיה מציעות רגולציה חדשה על ביטקוין שלא רק תכיר בו כנכס אלא גם תכלול עונשין על העברתו דרך צדדים שלישיים.
ועדת החקירה המרכזית של רוסיה הציעה חקיקה חדשה שיכולה לשנות את פני שוק הקריפטו במדינה. בפברואר האחרון, הצהיר יושב ראש הוועדה, אלכסנדר באסטריקין, במפגש מועצה מורחבת, כי הוועדה מתכוונת להכיר בחוק בביטקיון כנכס חוקי. דבר זה נחשב לשינוי משמעותי בחוק הרוסי שיכול להשפיע על האופן שבו מתנהלים עסקאות קריפטו.
באסטריקין הציע גם להטיל אחריות פלילית על העברת אמצעי תשלום דיגיטליים לצדדים שלישיים. משפטנים רוסיים שדיברו על כך טוענים לכך שהשאלה האם ביטקוין נחשב לאמצעי תשלום תחת ההגדרה הזו, היא בעייתית. עם זאת, ברור הוא שאם השינויים יאושרו, הם יקבעו כללים ברורים לגבי ההפקדה או החרמת קריפטו במהלך חקירות.
שוק העסקאות הלא חוקיות
נכון לעכשיו, החוק הרוסי אינו מתמודד בצורה מסודרת עם סוגיות הקשורות לקריפטו בעסקאות פליליות. עם זאת, ההצעות החדשות עשויות לשנות את המצב. הכוונה היא להכיר בחוק בביטקוין ונכסים דיגיטליים אחרים, ולהתייחס אליהם כאל ראיות בחקירות. בנוסף, החוקים החדשים יגדירו כיצד ניתן להקפיא ולהחרים נכסים דיגיטליים.
נושא מרכזי שהוועדה מתכוונת לטפל בו הוא השימוש הלא חוקי בחשבונות בנק של צדדים שלישיים, שנקראים "דרופרים", כדי להקל על עסקאות קריפטו. על בסיס זה, הרשויות מציעות להטיל אחריות פלילית.
על פי החוק הרוסי, אמצעי תשלום דיגיטליים הם שיטות המאפשרות ניהול והעברת כספים באמצעות מערכות אלקטרוניות, כמו כרטיסי בנק או ארנקים דיגיטליים. עם זאת, במקרים של קריפטו, רשויות האכיפה נתקלות בקשיים טכניים בזיהוי ומעקב אחר עסקאות לא חוקיות.
ולדימיר סובינסקי, מומחה משפטי במשרד עורכי הדין DRC, הסביר כי הבעיה נמצאת באופני רכישת הקריפטו ברוסיה. רבים מתוך המתחילים בתחום הקריפטו נעזרים בשירותים בין אישיים של בורסות קריפטו מרכזיות, מה שגורם להם למעשה " לרכוש גישה" לאפליקציות הבנק אישיות של אחרים, כיוון שהחוקים ברוסיה מגבילים את האפשרות לרכישת קריפטו ישירות.
“במרבית המקרים, זה נובע מהעובדה שכאשר אנשים מבצעים עסקאות קנייה ומכירה תכופות של קריפטו, כרטיסי הבנק שלהם חוסמים בהתאם לחוק הפדרלי 115-FL, והם נאלצים לסגור את החשבונות שלהם. כתוצאה מכך, אדם שמבצע קניות ומכירות תכופות של קריפטו נאלץ 'לרכוש גישה' לאפליקציה של בנק של צד שלישי על מנת לבצע עסקאות, ובכך לנצל את שירותים של דרופר למטרותיו שלו.”
ולדימיר סובינסקי
ההצעה של באסטריקין נראית כמקדמת הפללה של הפרקטיקה הזו במטרה להפחית את מספר העבריינות הקשורות לקריפטו, במיוחד כשהן נוגעות לאנשים צעירים. סובינסקי מציין כי הדרופרים הם לרוב "צעירים או מהגרים" המוכנים "למכור גישה" לחשבונות הבנק שלהם עבור 50,000-60,000 רובלים רוסיים (בערך 500-600 דולר).
נתונים מהוועדה לחקירה ברוסיה מצביעים על עלייה של 10% בעבירות דיגיטליות בשנת 2024 ביחס לשנה הקודמת, כאשר כמעט כל חמש מתוך העבריינות בוצעו על ידי אנשים מתחת לגיל הרוב. עם זאת, עדיין לא ברור כמה מהן היו מעורבות בקריפטו.
ההשלכות המשפטיות
בעוד שהרעיון להטיל אחריות פלילית על העברת אמצעי תשלום דיגיטליים ברור, השאלה האם הוא חל על ארנקי קריפטו אינה גבוהה. סובינסקי מקדים ואומר כי ארנקי קריפטו אינם נחשבים לאמצעי תשלום דיגיטליים. מצד שני, משרד עורכי הדין Nevsky IP, שגם ייצג את בייננס בבית המשפט, טוען אחרת.
“[…] ביחס לקריפטו, אמצעי תשלום דיגיטליים כוללים גם ארנקים דיגיטליים וגם ארנקים חומרתיים. יוזמת ההפללה של העברת אמצעי תשלום דיגיטליים לצדדים שלישיים היא מובנת. במקרה של כרטיסי הבנק, רשויות האכיפה יודעות בדיוק מי עושה את העסקה. במקרה של קריפטו, למרות שהארנק ידוע, לא תמיד ידוע מי האדם הספציפי מבצע את העסקה.”
רוסלן גאפורוב, שותף, ראש מחלקת פתרונות סכסוכים ב-Nevsky IP
גאפורוב מציין גם כי תופעת הדרופרים נפוצה גם בתחום כרטיסי הבנק ברוסיה. הבנקים תמיד כוללים סעיף בהסכמים המנוגדים לחוקי השימוש בכרטיסים, שאוסרים את העברת הכרטיסים, אך לדבריו, “באופן כללי אין השלכות פליליות כרגע”.
לגבי קרה של באסטריקין לסווג את הקריפטו כנכס, אומר גאפורוב כי הוא כבר מוכר כנכס על פי החוק הרוסי, במיוחד בעניינים אזרחיים ובענייני מיסוי.
“בתי משפט עוסקים לעיתים בשאלות אם הקריפטו נחשב באופן חוקי כנכס במקרים של פשיטות רגל ודינים לגבי גירושין. אז אושר לראשונה ברוסיה כי לפי סעיף 128 לקוד האזרחי, הקריפטו הוא אכן נכס.”
רוסלן גאפורוב
עם זאת, גאפורוב מאשר שהצעות החקיקה עשויות להיות הכרחיות כדי לשפוך אור על הבעיות הפרוצדורליות הקשורות לקריפטו במשפט הפלילי. לדוגמה, השינויים עשויים לספק הבהרה לגבי החרמת נכסים דיגיטליים.
סובינסקי מוסיף כי רשויות האכיפה ברוסיה נתקלות עד כה רבות באתגרים, החל ממעקב אחר קריפטו שנגנב ועד החזרתו לקורבנות.
“אם ניתן לעקוב אחר הקריפטו, והוא נמצא בארנק שמושכר, וקורותיו נעצרים, עולה השאלה כיצד ניתן לשחזר אותו. פיתוח רגולוציות בתחום הזה הוא הכרחי ושואף בראש ובראשונה להגדיל את מספר העבריינות שנפתרות בתחום הזה.”
ולדימיר סובינסקי
שני משרדי עורכי הדין מסכימים כי בעוד שהכרה בקריפטו כנכס אינה חדשה, השינויים המוצעים עשויים להוסיף יותר בהירות לחקירות פליליות. הם מסכימים כי החוק חייב גם לטפל בבעיות מעשיות, כמו כיצד ניתן להחרים, להקפיא או להשתמש בעסקאות קריפטו כראיות בהליכים פליליים.
