המאמר המוזכר ולאמיתו
ראשית, נבחן את מהות המאמר שהוזכר בציוצים שהפכו לוויראליים. המאמר פורסם באתרו של משרד האיוש, משרד ממשלתי אחראי לפיתוח חינוך, מחקר והפצה של תרופות מסורתיות ואלטרנטיביות בהודו. במאמר מוסבר על פוטנציאל השפעתו של Pi Coin על מחירי המטבע ב السنوات הקרובות.
למרות שאתר זה אכן חוקי, מתברר כי המאמר פורסם דרך פלטפורמת תוכן שנוצרה על ידי המשתמשים (UGC). ניתוח האתר מגלה כי המאמר על Pi Coin אינו המאמר היחיד שהועלה שם, והוא כולל שלל מאמרים נוספים שנועדו לשפר את קישורי האינטרנט. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים להציג מאמרים גם אם מדובר באתר ממשלתי, ומדובר בקיימות נפרדת מהמשרד עצמו.
הפצת מידע לא מדויק
כל המאמרים והציוצים הקשורים למידע זה משקרים בכך שהם טוענים כי המאמר פורסם על ידי officials מעורבים בממשלה ההודית, הן עומדים במציאות כשירות לעצמן. אחת המסקנות הברורות היא שמשרד האיוש אינו קשור למאמרים המופיעים בפלטפורמת התוכן הזאת, ולא למטבע Pi Coin הנדון.
חשוב להזכיר כי אסור להניח שמידע הנמצא ברשתות החברתיות הוא תמיד אמין. משתמשי הרשתות החברתיות מתבקשים לבדוק את אמינות המקורות לפני קבלת מידע חשוב כלשהו. פלטפורמות חברתיות הפכו למוקד להפצת מידע שקרי, והמשתמשים עלולים להתפתות להאמין לדברים שנראים אמיתיים אך אינם כך.
המלצה לבדוק נתונים וביקורת על מקורות
לפני קבלת מידע חשוב, חובה לבדוק את הנתונים במהירות וביסודיות. חשוב ללכת למקורות המוסמכים, כפי שמומלץ באירועים כאלה. במקרה הזה, הייתי ממליץ לבדוק את חשבונות הרשות הרשמית של Pi Network ו/או את אתרי הממשל ההודי על מנת לוודא את נכונות המידע.
קל מאוד להבין שמאמרים כאלה נכתבים על ידי אנשים שאינם מוסמכים שאינם מקושרים לממשלת הודו. המאמרים המפורסמים אינם מפוקחים על ידי גופים מוסמכים מהמשרד, ועובדה זו מחזקת את הצורך לבדוק את המידע בצורה מעמיקה.
סיכום והכרעה לגבי המצב
בהתבסס על המידע שנבדק, המסקנה הסופית היא שכל ההצהרות והכתבות הטוענות כי ממשלת הודו תומכת במטבע Pi Coin אינן נכונות. לא משרד האיוש ולא גופים ממשלתיים אחרים מעורבים באופן ישיר או עקיף בקידום מטבע זה. ניתן לומר בביטחון כי מדובר במאמרים שנכתבו על ידי משתמשים בלבד, שנועדו ליצור מצג שווא לפיו הם מגיעים ממקורות רשמיים.
המציאות היא שהרשתות החברתיות עלולות להיות מקום מסוכן למידע מפוקפק, וכל מידע שיכול להיראות מעניין או עכשווי צריך לבוא עם בדיקה מעמיקה של החברים ושל המקורות. במקרה הנוכחי, התמונה שהתקבלה היא שמדובר בידיעות שגויות אשר נלבשו על ידי מטרות פרסומיות שונות של מטבעות קריפטו.
לסיכום, אנו ממליצים לציבור להפגין זהירות רבה כאשר הם נתקלים במידע מפוקפק ברשתות החברתיות, ולהתעקש לבדוק את העובדות לעומק לפני קבלת מידע, בייחוד כאשר מדובר במידע כלכלי שלא ניתן להקל בו ראש.
